השווקים הגלובליים מתמחרים החוצה סיכוי להתלקחות איזורית

בשבועיים מיד לאחר האירועים הנוראיים של השבעה באוקטובר קפץ מחיר הזהב בכ-10% והגיע לרמה סביב $2,000 דולר לאונקיה. אבל מאז, עלייתו נבלמה והוא מגלה יציבות יחסית סביב הרמות הללו. כידוע, הזהב נוטה לשמש כמקום מקלט למשקיעים בתקופות של חוסר-ודאות (גאו-פוליטית או כלכלית) קיצונית. 

מה שמעניין אף יותר הוא התנהגות מחיר הנפט בשבועות האחרונים. ב-6 באוקטובר, עמד מחיר נפט מסוג WTI על $83 לחבית. לאחר שקפץ בתחילה לכיוון $90 לחבית, מחירו נסוג בהמשך די במהירות, כך שהוא נסחר כיום סביב $80 לחבית – כלומר, במחיר הנמוך מזה בו נסחר לפני האירועים האחרונים. מחיר הנפט רגיש לצפיות לגבי אספקה סדירה של הסחורה, ועל כן, בתקופות של מתח גאו-פוליטי או לחימה במזרח התיכון הוא נוטה לעלות. בשלב זה, ההשפעה היא יותר פוטנציאלית – וקשורה באפשרות של התרחבות הלחימה לכדי מלחמה איזורית. אבל באירועים אחרים בעבר, אפילו בכאלו שהיו משמעותיים פחות, ראינו בדרך כלל קפיצה מסוימת במחיר הנפט – ובוודאי שלא נסיגה במחירו. 

מחיר הזהב 

מחיר נפט WTI (למסירה בדצמבר 2023) 

סימן נוסף לשוך חששות המשקיעים הגלובליים לגבי האפשרות שהלחימה בישראל תהפוך לאירוע גאו-פוליטי רחב ומשמעותי הוא הנפילה במדד ה-VIX. כידוע, מדד ה-VIX משקף את התנודתיות הגלומה באופציות על מדד מניות ה-S&P 500, ומכאן שהוא מהווה אינדיקטור מקובל לרמת חוסר-הודאות שרואים סוחרי המניות מול עיניהם.  בדומה למחיר הנפט, גם מדד ה-VIX, העומד כיום על 14.9, נמוך מ-17.5, רמתו לפני השבעה באוקטובר.  

מדד ה-VIX 

איך ניתן להסביר את מה שנראה כשאננות של המשקיעים הגלובליים לנוכח האירועים בישראל ובאיזור? 

ראשית, ייתכן כי הסיכון בהתלקחות צבאית אזורית רחבה, הכוללת מעורבות כזו או אחרת של המעצמות, אכן פחת. למרות התמשכות, ואף העמקת, הלחימה בעזה, הסטטוס-קוו בחזית הצפונית מול חיזבאללה פחות או יותר נשמר. המצאותם של גורמים בינלאומיים באיזור, בעיקר ארה"ב, מייצרת הרתעה מפני כניסתם למלחמה. גורמים שונים בתוך לבנון יצאו בקריאות לחיזבאללה להמנע ממלחמה עם ישראל. מנאומו של נסראללה אנו למדים כי למרות איומיו, נראה כי תאבונו להכנס לעימות משמעותי עם ישראל אינה גבוהה. באתר ההימורים Polymarket, לאחר שכבר עמדה על 40-45% בימים האחרונים, בעקבות הנאום משקף יחס ההימורים הסתברות של 17% בלבד לכניסה רשמית של חיזבאללה למלחמה. 

שנית, במשך השנים, לימדו את המשקיעים כי השפעת אירועים גאו-פוליטיים על השווקים נוטה להיות קצרת טווח, ולכן, ככל שזה נוגע לניהול ההשקעות, לא צריך להתרגש מהם יתר על המידה. בדרך כלל, מי שיימהר למכור נכסי-סיכון, כמו מניות, לנוכח אירוע נקודתי כזה או אחר, יימצא את עצמו בחשיפת-חסר כאשר השווקים יתאוששו – מה שתמיד קורה ללא התרעה מראש ובאופן חד ומהיר. לעיתים, המשקיע נותר עוד מאחור כאשר המגמה החיובית החדשה שנוצרה ממשיכה אל מעבר למקום בו היה השוק לפני פרוץ האירועים.  

למרות הנאמר לעיל, ייתכן והמשקיעים מפספסים דבר משמעותי, או שלחילופין, עדיין אינם מעכלים אותו במלואו בכדי לשקפו במחירי הנכסים הפיננסיים. במובנים רבים, מה שקרה בישראל אינו עוד אירוע גאו-פוליטי מקומי-נקודתי, אלא הוא מהווה חוליה בשרשרת של התפתחויות ואירועים מצטברים המשקפים עלייה הדרגתית במתיחות הגאו-פוליטית בעולם. מתיחות גאו-פוליטית אשר בצידה האחד עומדות מדינות דמוקרטיות ובראשן ארה"ב, ובצידה האחר מדינות טוטליטריות ואוטוקרטיות ובראשן סין, רוסיה ואיראן. 

ייתכן כי למשקיעים, אשר בימים רגילים מורגלים להתמקד בדו"חות הפיננסים של חברות ובהודעות ריבית של הבנקים המרכזיים, יש קושי לראות את התמונה הגדולה יותר, לזהות את המגמות ארוכות-הטווח – בוודאי כאשר אלו חורגות מהתחום הכלכלי הצר. ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה ברידג'ווטר, הזהיר לאחרונה כי מצבור ההתרחשויות שאנו חווים בשנים האחרונות, הכולל לאחרונה את מלחמת רוסיה-אוקראינה, ועכשיו את המערכה בישראל ובאיזור, מגדילים את הסיכוי שבשנים הקרובות נדרדר למלחמה עולמית כוללת. מלבד המשמעויות הקיומיות אשר נלוות להתממשות של תסריט כזה, ברור לגמרי כי הוא גם ישבש באופן קיצוני כל תחזית כלכלית ופיננסית עליה שוקדים מיטב המוחות בימים כתיקונם. 

משקיעים אוהבים להתלות באימרה המיוחסת בדרך כלל לסופר מארק טווין "ההסטוריה לא חוזרת אבל היא מתחרזת" – כלומר, הם נסמכים על כך כי כל אירוע גאו-פוליטי יסתיים ברגיעה בדומה לאירועים אחרים בעשורים האחרונים. רבים מהם אינם מצוידים בכלים מחשבתיים המתאימים למצב הנוכחי הייחודי. בימים אלו, רצוי להיזכר באמירה של סופר אחר, מילן קונדרה, שכתב כי "אנו חיים כל דבר כשהוא מגיע, ללא אזהרה מוקדמת, כמו שחקן שלא עשה חזרה. ומה ערכם של החיים אם החזרה הראשונה לחיים הם החיים עצמם?". או במילים אחרות, אין חזרה גנרלית לחיים. לא תמיד מה שהיה הוא מה שיהיה.